אזכור כרך א' בפסקי-דין:
ת"א 000812/93 בנק לאומי לישראל
בע"מ נ' החברה להקמת נאות אסתר בע"מ ואח', ניתן ב-07/03/2003 בבית
המשפט המחוזי בירושלים על ידי כבוד השופט עזרא קמא, סגן נשיא
בנסיבות אלה,
עמידה דווקנית על זכות זו, שהיא זכות גורפת, זמן קצר אחר החתימה על תנאי החשבון,
הנה פעולה שלא בתום לב (לענין זה ראה: ג' נרקיס - מ'
מור: "חובות החלות על הבנקים" (תל-אביב, 2002), עמודים 144-145
והאסמכתאות שם). אולם, טענה זו לא נטענה ולכן אין נדרשת הכרעה בעניין.
אף ההלכה
בעניין זה ברורה, וכך נקבע בע"א 323/80 אלתית נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד לז(2) 673, 687: "..... "יתרון" זה של הבנק
ליתן או לא ליתן הלוואה ללקוחו היה לו אף קודם כריתת החוזה בין הצדדים (ראה גם
נרקיס ומור, שם, בעמוד 142 וכן ר' בן-אוליאל
"דיני בנקאות" (ירושלים, 1996) בעמוד 345).
הבנק
רשאי, לפי התפתחות העניינים העובדתית, לשקול אם להפסיק את מסגרת האשראי, אם לאו.
בעשותו כן, עליו לפעול בסבירות ולא בשרירות (נרקיס ומור, שם, בעמוד 143).
יש לציין
שישנן דעות הגורסות כי ניתן לראות את הסיטואציה של תביעת הלקוח, כסיטואציה נזיקית,
אף על-פי שבדרך כלל תביעתו מנוסחת על מערכת חוזית. עקב כך, ניתן להחיל את הגנת
האשם התורם (לדעות מסוג זה ראה נרקיס ומור, שם, בעמודים 116-119 והאסמכתאות
שם).
ת"א 7717/95 אבי אברבנאל נ' בנק לאומי
לישראל בע"מ ואח', דינם שלום כא 901 בבית משפט השלום בירושלים על ידי כבוד סגן הנשיא י' נועם
כבר נפסק,
כי חובת הזהירות המושגית של בנק עשויה לחול גם כלפי מי שאינם לקוחותיו, וכי יחסי
הקרבה המקימים חובת זהירות תלויים בנסיבותיו הספציפיות של המקרה. (ג' נרקיס ומ'
מור, חובות החלות על הבנקים, המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ, תל-אביב - 2002,
עמ' 280.)
ת"א 2637/02 ליבראן בע"מ
ואח' ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, דינם
שלום כ 638 בבית משפט השלום בראשון לציון על ידי כבוד הרשם רפי ארניה
ההלכה
הפסוקה קבעה כי בין הבנק ללקוחותיו מתקיימים יחסי נאמנות. במסגרת חובה זו :
"הבנקים חייבים להשתמש בכוחותיהם לטובת הלקוחות. חובה זו אינה נהדפת מול
אינטרס נגדי של הבנק. גם אם הבנק נקלע למצב של נאמנות כפולה, העשויה להתעורר
באיזון אינטרסים של טובת הלקוח מחד גיסא ושל רווחיות הבנק מאידך גיסא, נדרש הבנק
לפעול תוך שמירה על אמות מידה של טוהר, יושר והגינות" ג. נרקיס, מ. מור,
חובות החלות על הבנקים, המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ, כרך א' עמ' 242.
ת"א
2572/94 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' הפיקנקיה
א.א.ל בע"מ ואח', בבית משפט השלום בירושלים על ידי כבוד השופט יצחק מילנוב
בספרם
"חובות החלות על הבנקים" כותבים עו"ד ג' נרקיס ועו"ד מ' מור: "אין זה ברור מה מעמדם החוקי של נוהלים אלה. הם לא מצויים במישור היחסים שבין הבנק ללקוח.
נעשה ניסיון להשתמש בנוהלים אלה, וההלכה קובעת כי הם
מלמדים, כסטנדרט, על רשלנות או פעולות החורגות מפעילות סבירה. כלומר, מן הכללים
נלמד מהו סטנדרט ההתנהגות הסביר " (כרך א' (תשס"ב-2002) עמ' 258).
כלומר, הוראות המפקח על הבנקים הן, למעשה, מעין "מדריך", "מורה
דרך" לתאגיד הבנקאי.
עא (ת"א) 1813/01 אלבו
ספי נ' בנק הפועלים, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, על ידי כבוד השופטים יהושע גרוס, אסתר קובו, מיכל רובינשטיין
המערער
טען כי לא היה מעורב ברכישת קרנות הנאמנות וכי לא ידע על הסיכון הטמון בהן. עמדתו
נסתרה בעדותו שלו, מה גם שמדובר במערער שהינו סוכן ביטוח ואיש עסקים שהקים עם אחד
אחר חברה כאשר "הכוונה הייתה לעסוק בהשקעות".... כך גם בדין לא ייחס בית המשפט משקל לחוות דעת המומחה
ולטענה הסתמית בדבר התניית שירות בשירות
שנטענה ללא כל תוכן ממשי. לענין אחרון זה ראו
ת"א
1302/98 בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ ואח' נ' ירושלים תור חיפה 95
בע"מ (בפירוק) ואח', בבית המשפט המחוזי בירושלים, כבוד סגן
הנשיא עזרא קמא:
על
חובת תום הלב המוגברת ראה ת"א (תל-אביב-יפו) 45/92 בנק המזרחי המאוחד נ' אדריאטיק, תקדין-מחוזי 97(2), 1642
ובספרם של ג' נרקיס מ' מור "חובות החלות על הבנקים" (תל-אביב, 2002),
בעמוד 134 כדלהלן: "חובת תום-הלב שיש להחיל על הבנק, איננה זו שיש להחיל
במערכת יחסים עסקית אחרת, ואינה ברמה של אדם לאדם אדם, כי אם ברמה של אדם לאדם
מלאך. עיקרון תום-הלב המעוגן בסיפא של סעיף 39 לחוק החוזים, מחייב את הבנק להתחשב
בלקוח ובמטרת החוזה כאשר הוא מגשים את זכויותיו החוזיות של האחרון. במילים אחרות,
על הבנק לראות לנגד עיניו את טובתו של הלקוח."...
אחר
הדברים האלה, ראוי לבחון את המחלוקת הקונקרטית לאור העקרונות האמורים, ומן הכלל אל
הפרט.
....
ברי כי
על הבנק לבצע בדיקה מעמיקה לפני שהוא מחליט לפעול ולהעניק אשראי ללקוח חדש. הדבר
מוצדק מבחינה כלכלית, ויותר מזה, מוצדק הדבר עקב יחסי האמון השוררים בין הבנק ליתר
לקוחותיו, העלולים להפגע מהשקעות כושלות של הבנק.
לבנקים ישנה שליטה על כספי לקוחותיהם. פועל יוצא של שליטה זו היא חובת האמון שחב
הבנק ללקוחותיו בכלל, ולכל אחד ואחד מלקוחותיו, בפרט (נרקיס ומור, שם, בעמוד 233).
...
המקרה הטיפוסי של התניית שירות בשירות
הוא התניית מתן אשראי בפתיחת תוכנית חסכון והפקדת כספים (נרקיס ומור, שם, בעמוד 44).
...
עם זאת, אין לקבל את הטענה שעצם חוסר
הכדאיות הכלכלי מצביע בהכרח על התניית שירות בשירות (ע"א 4644/91 כובשי חברת
תובלה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מט(1) 617, 621). על אינדיקציות אלה
ונוספות ראה נרקיס ומור, שם, בעמוד 46-48.
...
בענין זה ניתן לאמר, כי לא עלה
בידי אף אחד מהצדדים להוכיח את טענתו. כך או כך, גם ללא קביעה זו, אין הפרה כאמור
כה יסודית ובסיסית עד שתביא לביטול כתב הערבות כולו. עוד יצוין כי אכן היו פסק דין
שסטו מהלכת שפוך, אך אלה היו פסקי דין של בתי משפט שלום, ולדידי ראוי לאמץ את
ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בענין זה (הפניות
לפסקי דין אלה שטרם נתפרסמו ניתן למצוא בספרם של נרקיס ומור, שם, הערת שוליים 51 בעמוד 135).
ע"א 2338/00 עבאהל יוסף
ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ כבוד השופט יהושע,
גרוס, סגן נשיא – אב"ד, כבוד השופטת אסתר קובו, כבוד
השופטת מיכל רובינשטיין
...על
כללי ההתנהגות החלים על תאגידים בנקאיים אין צורך להרחיב את הדיבור והמעונין יעיין בספרם של המלומדים ג' נרקיס ומ' מור "חובות
החלות על בנקים" כרך א' (המכון למחקרי משפט וכלכלה, 2002), במסגרת פרק
א'. הבנקים נתפסים כגוף מעין ציבורי, וככאלה הם נדרשים לרמה גבוהה יותר של תום לב
(ראו שם, בע' 133), לבטח התנהגות בלתי חוקית הינה חמורה שבעתיים עת היא
מיוחסת לבנק, יש בה הפרה בוטה של חובת האמון מצד הבנק הספציפי, יש בה פגיעה קשה
באמון הציבור בבנקים בכלל...
ועוד פסקי
דין רבים.....